רציתי לשתף אתכם בשרשרת הישועות לה זכיתי במסגרת ההתנדבות שלי לזכות הרשב"י במירון.
לפני כ-4 שנים, אחרי שהגעתי לגיל 36, החלטתי להתנדב במסגרת הפעילות הלוגיסטית הנערכת בקבר הרשב"י במירון ביום ההילולא בל"ג בעומר. חיכיתי כל כך הרבה זמן לזיווג שלי וגיל 36 היה בשבילי הזמן להתחיל לשנות כיוון.
ההתנדבות במירון, לזכות רבי שמעון בר יוחאי, פתחה לי שערי מזל, כי תקופה קצרה לאחר מכן התחילו ההפתעות שהסתיימו לבסוף בחתונה מרגשת למרגלות הר מירון!
אבל אז חלפו עוד שנתיים, בהם חיכינו לילדים וזה לא קרה.
בגיל 38, הלחץ התחיל לעשות את שלו והחלטתי להתנדב שוב יחד עם בעלי ביום ההילולא, כדי להיוושע כבר בילד…
הוספנו לתרום לזכות הרשב"י ואחרי שנה נוספת של המתנה, הנס קרה ונפקדנו בשעה טובה ומוצלחת!
חלף שנה וחצי אחרי הלידה ואז זכיתי לראות את הנס הכפול, מתוך רחמים גלויים.
נסענו למירון כדי להודות על כל הטוב, היה זה יום חורפי שהפך להיות גשום במיוחד ובאחת העליות להר מירון, הרכב התחיל להחליק לנתיב הנגדי.
נתקפנו בחרדה מנפילה בצד הכביש, אך זה לא היה הכל. מרחוק, התחלנו לראות אורות מנצנצים של רכב דוהר מולנו.
צעקתי לבעלי שיסיט את הרכב מהנתיב, אבל הוא ענה בקול רועד שהרכב לא מגיב.
התחלתי לצעוק שמע ישראל וברגע האחרון, משכתי את ההגה בבת אחת לכיוון ימין והרכב חזר בפתאומיות לנתיב הרגיל.
עצרנו בצד הדרך, בוכים ומבוהלים, חיבקנו את התינוק ולא ידענו איך להודות לבורא עולם על הנס.
מאחורינו עצר מיד רכב שאסף אותנו, איתו המשכנו למירון, לקבר הרשב"י כדי להודות לבורא עולם על הנס המופלא, בזכות רבי שמעון בר יוחאי.
